כיצד לזהות איזור עם פוטנציאל להתפרצויות

כתמי שמש – איך מזהים אזור נפיץ?

כאשר אנו צופים בשמש דרך טלסקופ אנחנו לא רק רואים כתמים – אנחנו ממש רואים את השדה המגנטי בפעולה. התמונות הבאות צולמו במצפה בתאריך ה 16 ליוני 2025 דרך פילטר h-alpha, אורך גל 656.28 ננומטר. בתמונות שני אזורים פעילים שבמבט חטוף נראים די דומים. בשניהם שני כתמי שמש ופילמנטים שנמתחים ביניהם אבל... בבדיקה של המגנטוגרמה המסופקת על ידי SDO הסיפור שונה לחלוטין, מה גם שבאחד מהם התחוללה אבוקת שמש די חזקה שהצלחתי ללכוד בזמן טיימלאפס.

אזור פעיל 4114AR – סוער ולא יציב

בתמונה של אזור זה נראים סיבים של פלזמה מתפתלים סביב שני קטבים מגנטיים סמוכים. קווי השדה מעוקלים, נראים כמעט מתוחים – וההתנהגות הזו מעידה על מתח מגנטי גבוה. במגנטוגרמה ניתן לראות את הקרבה הגדולה בין הקוטב הכחול לאדום – דבר שמסווג את האזור כמורכב מגנטית βγ או יותר, ולכן הוא מועמד לפליירים והתפרצויות.

תחילתה של אבוקת השמש בעוצמת M6.4 נקלטה בעדשת המצלמה תוך כדי טיימלאפס!
לצפייה.

אזור פעיל 4116AR – רגוע ומופרד

האזור זה מציג מבנה סימטרי ומסודר שבו ניתן לראות הפרדה טובה יותר בין הקטבים, מה שמסווג אותו כמבנה מגנטי פשוט (β). אזורים כאלה כמעט ואינם מפיקים אבוקות שמש משמעותיות.

מה זה מגנטוגרמה?

זוהי מפת שדה מגנטי על פני השמש. הצבעים בה מציינים את כיוון השדה:
🔴 אדום = שדה מגנטי בכיוון אחד
🔵 כחול = שדה בכיוון הפוך
🟡/🟢 ירוק / צהוב אזורים עם שדה חלש
⚪ אפור = השדה שואף לאפס

כאשר הקטבים קרובים ומעורבבים, יש פוטנציאל לפריקה – כמו מטען חשמלי ממתח גבוה. זהו המתכון להתפרצות סולארית.

צילום: מצפה שפירא

פילטר: Daystar Quark Chromosphere ds. Lunt40
פילטר אנרגיה: Baader DERF
טלסקופ: Askar 185 Apo
מצלמה: ZWO ASI174MM
מגנטוגרמה