עוד חודש מעניין ומגוון הסתיים לו. מלחמה נוספת, סיום קורס אסטרונומיה במסגרת מדעניות לעתיד, ביקור באלוט בן שמן, צילומים מהמדבר, שמש ולא לשכוח את פתיחת מצפה וורה רובין!
מעבר לכל האירועים אני ממשיך בהכנות לבצע מחקרים במצפה. זה ידרוש מצלמה חדשה אבל עד אז לא חסר מה להכין.
🔭 מצפה וורה רובין
על מצפה וורה רובין כתבתי גם בבלוג (קישור) וגם לפני כשנה במדע גדול בקטנה. מדובר בטלסקופ למטרת סקר שמיים. סקר שמיים מתבסס על צילום כל כיפת השמיים כל תקופה קצרה כאשר חוזרים על הצילום ללא סוף. ורה לורה רובין זה יקח רק 1-4 ימים. זה מאפשר השוואה של כיפת השמיים בין צילום לצילום ועל ידי כך לאתר דברים משתנים. מה יכול להשתנות בחלל? המון! החל בכוכבים משתנים וגילוי אסטרואידים וגופים נוספים בסביבת מערכת השמש.
על מנת לאפשר למכשיר כזה לבצע סקר שמיים התכנון האופטי שלו מיועד לשדה רחב במיוחד. אבל שדה רחב הוא חסר משמעות כי צריך גם מצלמה עם חיישן מספיק גדול על מנת לצלם את כל השדה. כחלק מהפרוייקט פיתחו מצלמה בעלת החיישן הגדול בעולם בעלת 3.2 גיגה פיקסל! על מנת לראות את התמונה המלאה נידרש ל 400 מסכים ברזולוציה גבוהה! זה פשוט מדהים.
אחת התמונות הראשונות של המכשיר הנהדר הזה:
על המצפה ותגליותיו אמשיך לפרט בבלוג שלי
🔭 תצפית שמש באלוט כפר הנוער בבן שמן
זכיתי לבקר במרכז יום אלוט עם טלסקופ השמש הקטן שלי ולהעביר פעילות ותצפית שמש לחברים וצוות המדריכים במקום.
בתור אב לילד על הרצף זו הייתה פעילות מרגשת במיוחד. לראות את התגובות המיוחדות של החברים בזמן הצפייה בטלסקופ זו חוויה אמיתית. לא כולם יזהו את התגובות או יפרשו אותן נכון. סוד – גם אני לא תמיד מצליח. אבל הפעם זה היה כל כך חד משמעי עם חלק מהחברים וזה מילא לי את הלב באושר.
פרוייקט מדעניות העתיד אור יהודה – הסיום
אחרי 15 מפגשים מעניינים ומגוונים סיימנו את קורס האסטרונומיה. לקראת סוף הקורס עברנו להכנת תוצר מוחשי – טלסקופ לכל תלמידה. הרעיון הזה מייד קפץ לי לראש כאשר עלתה הבקשה לתוצר כזה. בחלל הכל כל כך גדול רחוק ובעיקר בלתי מושג אבל טלסקופ? גלילאו באמצעות המכשיר שלו סיפק תגליות והוכחות שהפכו את עולם האסטרונומיה בזמנו. ולתלמידות שלי מגיע מכשיר שבאמצעותו יוכלו להמשיך לפתח את הסקרנות לחלל.
לשמחתי הרבה מרכז הפיס נרתם למשימה והשקיע תקציבים על מנת לאפשר את הפרוייקט הזה וכפי שציינתי – לדאוג למכשיר לכל תלמידה.
סיימנו במספר מילים להורים ולתלמידות ויצאנו לצפות בירח דרך טלסקופ משלי והטלסקופים "תוצרת בית" שלנו. הייתה חוויה אמיתית
צילומי החודש – חלל עמוק
החודש מעבר לשמש שוב הדרמתי למדבר והפעם יצאה תמונה. אמנם לא לפי התוכנית המקורית אבל תוכניות רצוי ואפשר לשנות אם דברים לא מסתדרים. ערפיליות השקנאי IC5070 וצפון אמריקה NGC7000. צילום בשדה רחב של אזור עשיר בגז דרך הרדיאן 61. המכשיר הזה מראה יכולות לא רעות בכלל ובקרוב ישב בצורה די קבועה בתוך המצפה על מנת להמשיך לצלם את המטרות הללו.
התמונה הצבעונית היא שילוב של ערוצי אדום ירוק כחול + ערוץ לומיננס – כל הערוצים גם יחד. הצילום לקח לילה שלם ויכול להרוויח גם לילה נוסף.
התמונה המונוכרומטית צולמה דרך אותה המערכת אבל דרך פילטר מימן 3 ננומטר במשך כ 4 שעות בלבד. כאן בהחלט יש צורך לצלם עוד שעות ארוכות והתמונה תהווה תוכל להיות בסיס לצילום מלא בפס צר או להשתלב בתמונה הצבעונית בערוץ האדום.
הציוד:
טלסקופ: Radian 61
מצלמה: ZWO ASI2600MM
פילטרים: LRGB + Ha
🔭 צילומי החודש - השמש
השמש ממשיכה לפעול במרץ, דבר צפוי כאשר מדובר בתקופת שיא הפעילות. סיכוי לא רע שהשיא עצמו ממש מאחורינו אבל הפעילות ממשיכה ויש עוד זמן עד למינימום הפעילות שלה.
הפעם הצלחתי לצלם אבוקת שמש או Solar Flare. זה קרה תוך כדי צילום טיימלאפס של האזור המתפרץ. התמונה הראשונה צולמה ללא טיפול בבהירות ועמוק בתוך ההתפרצות בעוד התמונה השניה צולמה עם היסטוגרמה מנורמלת ומספקת המון פרטים נוספים.
והפעם יש גם סרטון טיימלאפס של תחילת האירוע!
עוד תמונות שמש נבחרות נבחרות מהחודש:
המצפה מתכונן לפעילות מחקרית
המצפה עומד לעבור לפעילות מחקרית וכהכנה יש מספר דברים להכין.
קודם כל צריך להבין מה הבהירות המינימלית שניתן לצלם בו. את זה עשיתי על ידי כיוון הטלסקופ למקום שבו ישנם כוכבים בבהירות של 21. למי שלא מכיר סולם הבהירות הוא מעט הפוך. ערכים גבוהים מציינים בהירות נמוכה בעוד מספרים נמוכים מציינים את ההפך.
לדוגמא הכוכב הבהיר ביותר בשמיים סיריוס הוא בבהירות שלילית: -1.5. הסולם אינו ליניארי כך שכל קפיצה מציינת ירידה גדולה יותר בבהירות. היכולת לצלם עצמים חיוורים במיוחד פותחת אפשרויות רבות. מדידת מחזור כוכבים משתנים, מעקב אחר עצמים קטנים במערכת השמש ועוד.
מעבר לזה אני מקווה לתאם את התקנת מצלמת המטאורים עד סוף הקיץ וזה יאפשר עדכוני מטאורים אחת לשבוע
🧠 פינת הידע האסטרונומי: הקורונה של השמש
כאשר אנו צופים בשמש, אפילו בציוד אסטרונומי מתקדם, אנחנו רואים לרוב את השכבות התחתונות – את הפוטוספירה (השכבה הזוהרת של פני השטח) ואת הכרומוספירה. אך מעליהן משתרעת שכבה כמעט בלתי נראית – היא הקורונה, ההילה הסולארית.
הקורונה נצפית באופן טבעי רק במהלך ליקוי חמה מלא, כאשר הירח מסתיר את השמש, אז ניתן לראות גם את הכרומוספרה החיוורת וגם את הקורונה. מה שמדהים במיוחד בקורונה הוא הטמפרטורה שלה: בעוד פני השמש מגיעים ל־5,500 מעלות צלזיוס, טמפרטורת הקורונה מטפסת למעל מיליון מעלות!
איך זה ייתכן? הרי ככל שמתרחקים ממקור החום – אמור להיות קר יותר.
זו אחת מהתעלומות הגדולות בפיזיקת השמש ועדיין אין לה תשובה חד־משמעית.
טלסקופים כמו Solar Orbiter ו־Parker Solar Probe מנסים לפענח את הסוד הזה, ולגלות כיצד הפלזמה בקורונה מגיעה לטמפרטורות קיצוניות כל כך – כדי שנוכל להבין טוב יותר גם את תופעות מזג האוויר החללי שמקורן שם. משימה נוספת, חדשה יותר – PUNCH תנסה להבין הקורונה והרוח הסולארית. לא משעמם
למידע נוסף: https://science.nasa.gov/mission/punch/
